מאמרים וכתבות

איש המרלברו אומנויות לחימה והפער שבין לביןמאת: ערן ברט    28.10.09

החלק הראשון של המאמר מתייחס לאופן בו משפיעה המדיה על עיצוב התודעה שלנו. המתאמנים באומנותלחימה MMA, מגיעים לדוג'ו כשיש להם מושג על מה הם הולכים לעשות. נכון יותר לומר כי יש למתאמנים מושג על התוצאה הסופית אותה הם רוצים להשיג. בקרב מפרסמים בעולם, מקובל שאחד ממסעות הפרסום המוצלחים שנעשו בעולם היה מסע הפרסום של חברת הסיגריות "מרלבורו". הדמות שייצגה אותה במשך כשלושים שנה הייתה "איש המרלבורו" - “The Marlboro Man”. "איש המרלבורו" הוא הקאובוי האולטימטיבי: אמיץ, קשוח, גברי והוא שעזר לבסס את "מרלבורו" כסיגריה הנמכרת ביותר בעולם בשנות ה-70. גם מתנגדי העישון הנחרצים ביותר יסכימו שהאייקון של "איש המרלבורו" הוא האחראי להצלחה הגדולה של הסיגריות האלה. האייקון נוצר בשנות ה-50 על ידי משרד הפרסום "בורנט". ההשראה לדמות הייתה תמונה שהתפרסמה בניו יורק טיימס בה נראה קאובוי קשוח שמעשן סיגריות. באותה תקופה, עישון סיגריות היה מקובל בכל שכבות הציבור. חברת הפרסום יצרה את הדמות כדי לפנות בעיקר לקהל הגברי. הסיסמה שצורפה לתמונה הייתה "מספק את הטוב בטעמים" אך המסר הסמוי היה: "תהיה גבר, תעשן מרלבורו". ציבור המעשנים קנה בעצם את התדמית הגברית ששדרה הפרסומת. המסר שהועבר בין השורות, היה "אם תעשן את הסיגריה הזו, אז תהייה גברי, קשוח, חזק , וכו' וכו'". בעקבות השימוש באייקון חלה עלייה במכירות סיגריות "מרלבורו" ב 20%-לעומת התקופה שקדמה לשימוש באייקון. העובדה שווין מקלארן, איש המארלברו, רוכב רודיאו מקצועי, שפרסם את הסיגריות בשנות השישים והשבעים, חלה בסרטן הריאות בגיל 49 ומת בגיל 51, לא רלוונטית. אנו לא רואים את הדרך, אנו רואים את אותה תוצאה שאנו רוצים לראות.
המתאמנים שמגיעים ללמוד את רזי ה MMA , רואים בתוכניות הטלוויזיה לוחמים קשוחים בעלי גוף שרירי ויכולות פיזיות מעוררות התפעלות, וכמו ילד שרואה צעצוע צבעוני ומושך, הם אומרים לעצמם "גם אני רוצה כזה". אומר י', נער בן 16.5 בעל יכולות פיזיות ומוטיבציה גבוהה להצלחה "הייתי בטוח שאחרי שנה גג אני אהיה כמו אנדרסון סילבה (אחד הלוחמים הבולטים בתחום), כמעט עזבתי אחרי חודשיים...". ההיחשפות לתוצאה הסופית בלבד, ללא ההבנה של כמות ההשקעה אותה צריכים התלמידים להשקיע כדי להשיג את רצונם, או את המחיר הנפשי והשקעת הזמן, יוצרת פער בציפיות. אנו רואים ומיד לאחר מכן אנו רוצים. בחברה שמלמדת אותנו כי כסף קונה את אותם הדברים שאנו כמהים להם וכי אותם הדברים שאנו רוצים זמינים לנו, הפער הראשוני בין היכולות וההבנה הבסיסית לבין התוצאה הסופית הוא גדול מאד. הדרך אותה אמור לעשות המתאמן, בין הנקודה הראשונית בה הוא נמצא לבין נקודת היעד הסופית, מעמתת אותו עם רגשות ותחושות שונים. "הרגשתי כמו כלום, כאילו אין לי מושג מכלום" אומר לי י', בן 23 עובד בחברת הייטק. ההבנה הזו שהעולם, והדרך אותה אתה אמור לעשות, הם לא בדיוק מה שדמיינת או פנטזת, קשורת במידה מסוימת לתהליך ההתבגרות. בדומה לעישון סיגריות, גם בכניסה לדוג'ו החניך מרגיש כי התחלת התהליך, עצם ההגעה למרחב תהפוך אותו למשהו אחר, תוסיף מרכיבים שונים לאישיותו. תפיסת המרכיבים ואיזה שינויים יתחוללו באישיותו כתוצאה מהתהליך, קשורים בעולמו הפנימי של החניך ובחסכים האינדוודואלים שלו. חניכים מסוימים דוגמת א' מחפשים כוח או יכולות פיזיות, "אני רוצה להתחזק, להרגיש חזק יותר". חניכים אחרים מחפשים יכולות או תכונות אחרות להזדהות איתן, מ' נער בן 15.5, עם בעיות קשב וריכוז טען כי "חיפשתי כבר הרבה זמן משהו שירגיע אותי, אני מרגיש שאחרי אימון אני רגוע יותר, פחות צועק בבית, פחות עצבני. לפעמים בבית ספר כשאני מרגיש שאני מתפרץ, אני עושה את הנשימה (תרגיל נשימה מדיטטיבי שמתרגלים בדרך כלל בהתחלת ובסוף השיעור) וזה מרגיע אותי". תפיסות הבגרות, הגבריות, והתכונות שאנו שואפים לסגל לעצמנו כחלק מהחתירה אל הדמות האידיאית שעיצבנו בראשנו ביחס לתכנים אותם הציגה לנו התקשורת, הן בעלות קווים כלליים חופפים ויחד עם זאת תחת פרשנות אינדוודואלית. ללא קשר לאיזו תכונה אנו רוצים לפתח או איזו מטרה אנו רוצים להשיג, כמעט תמיד, חניכים מתחילים יופתעו מהפער שבין הצפייה ומה שמתרחש בפועל על המזרון. ובכל זאת ניתן לומר שרוב רובם של המתאמנים חווים תהליך התבגרות בתקופת האימונים הראשונה. ההתבגרות הזו כוללת בניית פנטזיה ביחס למציאות או העתיד, היחשפות למצב החדש שסותר את הפנטזיה, או מכיל פער גדול בין המציאות לבין הדמיון, הפנמה של הפער ויצירת אסטרטגיה להתמודדות מולו, פעולה והפיכה לחלק מהמנגנון, הצלחה אישית ביחס לפרמטרים חברתיים, ואישיים.

המאמר הינו חלק מעבודת מחקר של הכותב על היחסים שבין גבריות, התבגרות ואומנויות לחימה.
  1. איש המרלבורו, אומניות הלחימה והפער....

    מאמר מעמיק, נהניתי לקרוא אותו. אכן, איש המרלבורו "הגבר" שילם בחייו ותרמו לכך שני גורמים: מחד, ה-"מודה" לעשן שרווחה אז בעולם (עישון = גבריות) וכל המרבה הרי זה משובח, ומאידך רצונו של מקלארן להתעשר מגילום תפקיד האייקון הגברי. העולם השתנה והחכים עם הזמן, והתברר לכולנו שרוב הצרכים שניתנים למילוי מיידי (בדרך כלל תמורת כסף) אינם תורמים לבריאות האדם (בלשון המעטה)- לא לגוף ולא לפיתוח האישיות וההרגלים היום-יומיים שלו. לעומתם, תזונה בריאה, פיתוח הגוף (כולל לימוד אומנויות הלחימה), ובכלל כל פעילות גופנית או לימוד, תורמים לבריאות נפשית וגופנית, ומפתחים תכונות כמו הצבת מטרות ועמידה בהן, אחריות, מוכנות להשקעה, סבלנות והגברת הביטחון העצמי. אשמח למאמרים נוספים. נתי

    נתי     23.02.10

  הוספת תגובה חדשה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של חוגל
לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.


 

  הוספת תגובה חדשה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של חוגל
לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.


 

  שלח לחבר

שלח את המאמר ל -